הכרעת דין בתיק תת"ע 29489-08

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו יוחסה לו עבירה על תקנה 23(א)(2) לתקנות התעבורה וזאת משנטען כי בעת שנהג ברכב לא ציית לאות עצור שניתן לו ע"י שוטר במדים.

הנאשם כפר וכפירתו התבטאה בטענה כי הוא לא היה כלל במקום.

לנוכח הכפירה נקבע התיק להוכחות ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר מר אלברט חמו ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח הפנימי שערך (סומן ת/2) וכן פתק אשר בו רשם פרטים (סומן ת/3).

עוד הוגשה מטעם התביעה, ובהסכמת ההגנה שניתנה, הודעת הנאשם במשטרה. (סומנה ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

לאחר שהתרשמתי באופן ישיר מהעדויות, בחנתי את הראיות וגם שקלתי את טיעוני הצדדים בסיכומיהם, הגעתי לכלל מסקנה שהתביעה עמדה כדבעי בנטל הוכחת המיוחס לנאשם בתיק זה.

מאחר שהנאשם טען כי לא היה כלל במקום האירוע בת"א, אלא לדבריו, היה הוא בעיר רחובות, ומשנבחר קו הגנה זה, לא יכול היה מטבע הדברים הנאשם להציג עדות אשר תיסתור את הפרטים שציין השוטר בדבר ההוראה שניתנה, מן המרחק שניתנה, היות השוטר לבוש מדים מלאים, כובע משטרתי ואפוד זוהר, היות תאורת רחוב טובה במקום, וכיוצא באלה פרטים מן האירוע עצמו.

גם בחקירה הנגדית שניהלה ההגנה אל מול השוטר לא מצאתי כי יש כדי לערער את גירסת השוטר בקשר עם פרטי ההתרחשות.

השוטר ערך דו"ח מפורט אשר מן הפרטים המצויים בו עולה כי השוטר היה בקירבה רבה ביותר לרכב בו עסקינן (כ-4 מטרים בסה"כ) וכי גם היה מרוכז במתרחש.

השוטר עשה עלי רושם מהימן ומקצועי בעדותו.

השוטר ציין בדיוק איך ניצב, מה לבש, כיצד צפה ברכב בו עסקינן מבצע פניית פרסה בניגוד להוראות תמרור, כיצד והיכן בדיוק עמד על הכביש ובאיזה מרחק מן הרכב, וכיצד סימן לנהג לעצור ואולם נהג זה בחר להסתכל לפניו והמשיך בנסיעה.

השוטר גם ידע לציין כי הנהג ברכב היה לבד וכי מדובר היה בגבר שנראה כבן 35-40 שנה.

כל הפרטים הללו מלמדים אותי כאמור כי תצפיתו של השוטר אל עבר הרכב בו עסקינן היתה תצפית טובה, קרובה ומתמשכת דיה.

מצאתי כי תשובותיו של השוטר לשאלות שהופנו אליו ע"י ההגנה במסגרת החקירה הנגדית המקיפה שנוהלה נענו ע"י השוטר באופן מספק ומשכנע ובאופן אשר מעיד כי השוטר לא נקלע לטעות בהבחנה ובזיהוי על אתר.

לא היתה מחלוקת בפי ההגנה כי מספר הרישוי שרשם השוטר בת/3 (6346525) הוא מספר הרישוי של המונית שהיתה ברשות הנאשם בעת הרלבנטית.

לא היתה מחלוקת בפי ההגנה כי גם היותה של מונית הנאשם מתוצרת סקודה, כפי שרשם השוטר בת/3, היא עובדה נכונה וכי זה אכן תוצר הרכב.

לא היתה מחלוקת בפי ההגנה כי השוטר גם לא נקלע לטעות בכך שהנאשם היה "פחות או יותר" (כהגדרת הנאשם עצמו בעדותו בעמ' 7 שורה 9 לפרוטוקול) בן גיל כפי שתיאר השוטר שראה על אתר.